החלטה בתיק מ"י 29390-02-13 - פסקדין

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד, שנעצר בחשד לביצוע עבירות של תקיפת בן זוג ועבירות נלוות.

המתלוננת הינה אשתו של החשוד, שבינה ובין החשוד הליכי גירושין, המלווים בפניות לבתי משפט ותלונות למשטרה. כפי שהוצג לפני דווקא במסגרת הליכי הגירושין תסקיר שהוגש מלמד על העדר מסוכנות של החשוד. עוד יש לציין כי הצדדים אינם מתגוררים יחדיו, וגם יש משמעות, בהקשר זה, להשלמות החקירה שנתבקשו על ידי התביעות.

בנסיבות אלה אני מוצא, אפוא, כי ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר הולמת.

בהקשר זה לא למותר לציין כי, על פי הוראות הדין, מעצר שלפני הגשת כתב אישום נועד לצרכי חקירה בלבד, להבדיל מצרכי ענישה או הרתעה. השאלה הטעונה הכרעה בבקשה זו אינה, אפוא, אם החשוד ראוי לעונש בגין המעשים שבביצועם נחשד או אם יהא במעצרו כדי להרתיע עבריינים-בכוח, אלא אך ורק אם מעצרו אמנם חיוני ונדרש לצרכי החקירה. יתר על כן, כמצוות המחוקק, גם בהתקיים חשד סביר ועילת מעצר על בית המשפט לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר האמורה בדרך חלופית של שחרור בערובה ובתנאים אשר פגיעתם בחירותו של החשוד פחותה מזו של מעצר.

אשר על כן אני מורה בזה על שחרורו של החשוד בערובה ובתנאים, כדלקמן:

1.      התחייבות עצמית על סך של 3,000 ש"ח.

2.      ערבות צד ג' על סך של 2,000 ש"ח. ערב צד ג' יכול שיהא אביו של החשוד אואקנין אשר ת.ז ******, אשר יחתום על התחייבות לפקח על החשוד בתקופת מעצר הבית.

3.      הפקדה במזומן על סך של 2,000 ש"ח.

4.      איסור יצירת קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם מי מהמעורבים הנוספים בפרשה - דהיינו: חשודים, עדים או מתלוננים - וזאת למשך 30 יום מהיום.

5.      הרחקה מכל מקום בו שוהה המתלוננת, למרחק שלא יפחת מ-100 מ', למשך 30 יום מהיום.

6.      מעצר בית מוחלט עד ליום 20/2/13 בשעה 12:00. מעצר הבית יהא בביתו של הערב ברח' ************, בפיקוח הערב הנ"ל. טלפון **********.

בהיעדר ערבויות ייעצר החשוד ויובא בפני שופט עד ליום 19/02/13בשעה 12:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.